כמעט הכל נאמר ונכתב על דויד ברוזה. הוא הוגדר כלאונרד כהן פוסט-מודרני, כסטיבי ריי וון של הגיטרה הספרדית, "מל גיבסון של הרוק'נ'רול". ה"הוליווד ריפורטר" כתב שברוזה "מביא מיזוג חזק של השפעות אל תוך עבודתו, ומשליט עוצמה בחדר עם פולק-רוק ישן מעורב בלהט עירוני. הוא מבצע שובה-לב, המשתלט על הגיטרה שלו עד התמסרות מוחלטת". אלבומיו הרבים והמגוונים זיכו אותו בהכרה כאחד האמנים החשובים ביותר בסצינת המוסיקה העולמית – ביניהם אלבומו האמריקאי הראשון “Away from Home" שכונה על ידי ה "ניו יורק טיימס" – "...אחד מאלבומי הפופ הטובים ביותר של 1989...” להלן כמה מהביקורות שנכתבו על דויד ברוזה:
|